Forgiveness

פנזין

Forgiveness is one of the most important religious values in Judaism, Christianity and Islam and it is also important for our psychological health.
Professor Robert Enright is the founder and director of the International Forgiveness Institute. He has come to Jerusalem to host the
Jerusalem Conference on Forgiveness for the Renewal of Individuals, Families, and Communities – “Rising Above the Storm Clouds” July 12th-13th, 2017
at Notre Dame Jerusalem Center.  Fr Eamon Kelly, director of Notre Dame, joins him in conversation along with Peta Jones Pellach of the Elijah Interfaith Institute.

 

עוד פרקים

מעיין רווה, על תאולוגיית שחרור בנצרות הפלסטינית

Microphones for Peace – עם גדי גבריהו, יו״ר תג מאיר

Osim Shalom 6.11.15 – Mallek, McDougal, Lenk

ניגונים של האדמו”ר הזקן 16.6.17

פנזין

לפני 250 שנה עמד בחור בן 19 בצומת והתלבט אם לפנות לוילנא או למזריטש. סופו שהגיע למגיד ממזריטש, נעשה מגדולי תלמידיו, כתב שולחן ערוך ואת ספר התניא והלחין כמה ניגונים. על הניגונים ועל תורתו, עירוב של קבלת האר”י, קור ליטאי ודביקות חסידית, ניסו לעמוד שמעון אלירז ומנדי ציבין .

 

 

אבינו מלכנו – אברהם פריד
ניגון דבקות לשבת – מרדכי ברודצקי
ניגון דבקות לשבת – מקהלת ניחו”ח
ד’ בבות – מתוך התוועדות ב-770
ניגון הכנה לד’ בבות – מתוך התוועדות ב-770
ד’ בבות – מקהלת ניחו”ח
אלי אתה – שלמה גרוניך ומקהלת מורן
קול דודי – יאיר כלב

עוד פרקים

חג השבועות – על התגלות ופתולוגיה

פנזין

לקראת חג השבועות השתתף בתכנית ישי מבורך.
ישי מתעסק רבות בשאלות של הדת בעולם פוסט-מודרני ואף הוציא את הספר ‘תיאולוגיה של חסר’, העוסק בנושא.

בתכנית ניסינו לעמוד על הנקודה בה התורה חודרת לעולם ולבחון את היחס בין החיים הדתיים ומרחב ההתגלות.

למי שחשקה נפשו בעוד מתורותיו של ישי מוזמנים להאזין גם לשיעור המצורף:

עוד פרקים

מהפהקורהפה 17.5.17 – עירובין

Microphones for Peace – 19.5.17 – יום ירושלים

מקדמיה 9.5.17 – גד יאיר, על הפוליטיקה של האירוויזיון

יום ירושלמי: יום האחר

פנזין

ביום ירושלים הקרוב, שיחול ב- 23- 24.5, יתקיימו אירועים רבים שמציינים את היום מתוך ראיה סובלנית. כל האירועים הם חלק מיוזמת ״יום ירושלמי – יום האחר״, שמאגד המרכז הבינתרבותי. שלל האירועים, שכוללים סיורים, הקרנות סרטים, לימוד משותף או מפגשים, יחגגו את המפגשים והגשרים שנבנים בירושלים.

בתכנית התארחו שלוש נשים פעילות בשיח הירושלמי: מיכל שילאור מ״המרכז הבינתרבותי״, מעיין רווה מ״מרכז רוסינג לחינוך לדיאלוג״ ומרב הורביץ-שטיין מיוזמת ״חלון להר ציון״. שלושתן התייחסו בהרחבה לשיח הבינתרבותי, לאפשרות הדיאלוגית וליחס לאחר. הן שיתפו אותנו בפעילות של הארגונים ובמקום של ירושלים בחייהן ובעשייתן.

בשיתוף עם ‘ירושלים סובלנית’.
לחצו כאן כדי לקרוא עוד על האירועים השונים של יום ירושלים.
ירושלים סובלנית בפייסבוק.
חלון להר ציון – אתר, פייסבוק.
מרכז רוסינג לחינוך לדיאלוג – אתר, פייסבוק.

עוד פרקים

ספיישל The Joshua Tree – אלעד בן הרוש מארח את יונתן קוטנר לרגל 30 שנה להשקת האלבום

מבוא לחיים – 006 – זהות

עושים שלום 26.2.16 – על שלושה מיזמי סובלנות בעיר

רשמים מהמפגש הבין-דתי בטנטור

פנזין

בחודש פברואר נערך מפגש בין דתי במרכז האקומני טנטור. מפגש זה נולד מתוך שיתוף פעולה רחב בין יוזמות שונות הפעילות בהידברות הבין דתית. משתתפים רבים מן הצפון ומן הדרום, מירושלים ומהגדה המערבית, לקחו חלק במפגש. אף לנו היה הכבוד לקחת חלק בשיתוף הפעולה ולהימנות עם הפקת המפגש. במעגלי הלימוד והתפילה, זכינו להכיר אנשים רבים ולשמוע תובנות מעניינות. (רשמים מהמפגש – רענן מלק)
במרחב נפגשו רבים מהמנהיגים המובילים את השיח הבינדתי בארץ. אל אולפן הרדיו, שהשקיף על אולם הכנס, הוזמנו אנשי דת יהודים ומוסלמים וסיפרו לנו על השקפותיהם בנושא ההידברות הבינדתית, על זיכרונות מתוקים ותפילות לעתיד משותף.
התכנית משלבת שיחה וראיונות שונים שהוקלטו במהלך המפגש לצלילי העוד שליווה את הערב.
המשתתפים הם (לפי סדר ההשמעה):
הרב יעקב נגן – רב בישיבת עתניאל, איחוד מורשת אברהם.
השייח’ חליל אלבז – איחוד מורשת אברהם.
הרב אלון גושן גוטשטיין – מכון אליהו – Elijah Institute.
הרב דניאל רוט – דיבור חדש.

 

עוד פרקים

hamuazin no. 32 desert rhythms

Shalom Crafters 8.2.17 – Fr. Russ McDougall and Dr. Miriam Feldmann Kaye

מהפהקורהפה? – בר קיימא

פלטפורמה לשיח בין-דתי ובין-תרבותי

פנזין

‘Microphones for Peace’ היא הבמה של הרדיו לשיח בין דתי ובין תרבותי.
אנו יוצרים קולות של סובלנות בין דתית ושל כבוד הדדי.

בירושלים פועלת רשת ענפה ביותר של ארגונים ויוזמות חברתיות לסובלנות. בכל תחום ישנם ארגונים המעודדים שיתופי פעולה בין קהילתיים ובין תרבותיים: בחינוך, בעשייה השכונתית ואף בתחומי היצירה והדת. אולם, על אף הפעילות הענפה רבים אינם מודעים לקול הטוב הקורה בעיר הזאת. על-אף העשייה הרבה, במרחב הציבורי עדיין קיימת עוינות בין הדתות, הקהילות והתרבויות בעיר. ‘Microphones for Peace’ הוקם בשנת 2014 על ידי ‘רדיו מרכז העיר’ והמועצה הבין-דתית המתאמת בישראל (ICCI), כבמה המעודדת ומפיצה את הקול של הסובלנות במרחב הציבורי, וחושפת את קהל המאזינים לפעילות ולדיאלוג הענפים בירושלים.

בתכניות, המשודרות בעברית ובאנגלית, מתארחים מנהיגים דתיים מדתות שונות, יזמים חברתיים ואנשי רוח.
הקול שאנו יוצרים משתלב במרחב הבין-תרבותי העשיר שבירושלים ותורם לאחווה.

 

 

מוזמנים להאזין לראיון על ‘Microphones for Peace’ ברדיו ותיקן.

Microphones for Peace בפייסבוק ובMixcloud.

עוד פרקים

עדי שילה מארחת את אלחנן מילר וערן צדקיהו

פנזין

אלחנן מילר וערן צדקיהו גדלו בירושלים וחיים בה עד היום. הם מצליחים לשלב באופן נדיר בין אקדמיה לשטח, ובעלי תפיסה רחבה ועשירה אודות הסכסוך והאפשרות לפתור אותו.
במהלך התכנית השניים שתפו אותנו בנושאי המחקר המרתקים שלהם ובפעילותם הבינדתית, ובפרט במפגשים שהם עורכים במרכז ג׳ודור-שורשים שבגוש עציון, שם נפגשים מתנחלים ופלסטינים.

 

עוד פרקים

מקדמיה 13.12.1 – משה אופיר, על הסיפורים במדרשים דרבי ישמעאל

#2 בָּבִּינְגַ’אן | מעשה בְּמטבח – התירס

מקדמיה 3.5.17 – תומר שור ליבפלד, על תפקידם של אסירים פוליטיים ביישוב סכסוכים

Shalom Crafters – Raanan Mallek with Fr. Russ McDougal and Miriam Feldmann Kaye

פנזין

The interview with Rev. Russ McDougall and Dr. Miriam Feldman-Kaye took place on Feb. 8th before the Feb. 19th Praying Together for Constructive Conflict in Jerusalem gathering.  Rev. Russell McDougall, CSC (Fr. Russ) was ordained a priest of the Holy Cross in 1991.  He has been rector of the Tantur Ecumenical Institute since 2014. I also interviewed Dr. Miriam Feldman-Kaye of the Three Faiths Forum.

The show began with Fr. Russ reflecting on the time that has passed since our first show with him two years ago. I suggested that we look at what progress has taken place in interfaith activism since that time.

Fr. Russ wanted to clarify that he does not consider himself an activist in the plain sense of the word.  He is a Catholic priest and priests in the Christian tradition are supposed to be mediators and reconcilers.  “We are challenged and invited to reconcile people to G-d and hopefully to draw people closer to one another.  And that has been the heart of my work at Tantur which is an academic theological institute that tries to bring people with very different theological convictions together to understand one another and hopefully to build closer bonds of friendship and communion.”

Fr. Russ explained that Tantur’s mission is principally among Christians but interfaith dialogue has been part of the mission from the very beginning.  Were he to consider himself an activist, it would be in the sense of his friend, Dr. Debbie Weissman, the past president of the International Council of Christians and Jews.  Debbie Weissman recently wrote in her Memoires of a Hopeful Pessimist (2017) that she is an activist through dialogue.

Instead of progress, Fr. Russ sees a number of different developments.  He spoke of this year’s successful Christian Unity Week where for nine evenings, Christians of all different traditions gathered for their evening prayer.  There were Roman Catholic, Greek Catholic, Greek Orthodox, Armenian Orthodox, Lutherans, Anglicans, Syriac Orthodox, Coptic Orthodox and Ethiopian Orthodox.  The experience of going on pilgrimage from Church to Church each evening and standing before G-d together was a very moving experience for all.

The experience of facing G-d together and standing before G-d in prayer is what has been at the heart of Praying Together in Jerusalem.  Praying Together in Jerusalem is an interfaith initiative that invites Jews, Christians and Muslims to come together to pray their evening prayer alongside one another.  This has been happening on the last Thursday of every month for the past year and a half.

There have been a lot of challenges especially in finding a place where all three faith communities feel comfortable coming to. It was a shock to Fr. Russ to realize how few are the places in and around the Old City where everyone can feel comfortable praying alongside one another.  That being said, the places that we have found allowed for relationship building between all the different types of people. One place where all three religions do feel comfortable is at the Tantur Ecumenical Institute.  There have been five large interreligious gatherings since 2014 which has allowed for over hundreds of different types of people from all over the Holy Land to come together for an in depth experience of fellowship and communion while studying texts, praying and eating alongside one another.

Dr. Miriam Feldman Kaye looked at the symbol of the rainbow in Jewish texts and how it can be applicable for interreligious work.  Her organization, the Three Faiths Forum has a successful project working with diverse staff in Israeli hospitals.  One of the deep messages she shared with us on the show was a teaching by Rabbi Abraham Isaac Kook (1865-1935), the first Ashkenazi Chief Rabbi of the Land of Israel.  He said that there is an injunction to rise up and think higher for each person has great strength within.  If you deny that you have these wings, they in turn will deny you so you must seek them out.

The interfaith encounter on Sunday, Feb. 19th was called Praying Together for Constructive Conflict in Jerusalem.  At this encounter, we explored the values of ‘constructive conflict’, ‘adeb el ikhtilaf’ (ethics of disagreement) and ‘machloket leShem Shamayim’ (disagreement for the sake of Heaven) as described in the different Abrahamic Traditions. This special event was part of the Dibur Hadash: Week of Constructive Conflict that took place throughout the country and the world between February 19th to the 25th.  The event was sponsored by Dibur Hadash, the Elijah Interfaith Institute, the Tantur Ecumenical Institute, the Abrahamic Reunion and was supported by the following organizations: Microphones for Peace, Rabbis for Human Rights Interfaith Department, Three Faiths Forum, Kids4Peace, Pardes Center for Judaism & Conflict Resolution, Interfaith Encounter Association and Mosaica.

 

עוד פרקים

עירוב שימושים במרכז העיר ובית הספר הניסויי

פנזין


4016 — בית הספר הניסויי ועירוב שימושים

בתוכנית האחרונה של 4016 התארח יו”ר מינהל קהילתי ‘לב העיר’ לשיחה מעמיקה על שני מאבקים ציבוריים בעלי פרופיל עירוני גבוה, בהם המינהל לוקח חלק, מאבק התושבים והסוחרים למען הסדרת התנאים בשוק מחנה יהודה ומאבק הורי תלמידי בית הספר הניסויי למען השארתו במרכז העיר.

מעבר לטענות על צדק והדחף לשמר את אשר קיים מפני הלא נודע, המאבקים מקבלים אסמכתא תכנונית-אורבנית כאשר הם מבקשים לשמר ריבוי, או עירוב, שימושים עיקריים במרכז העיר ושכונת שוק מחנה יהודה. שכן, הטענה הזאת לא צפה לה באוויר, אלא נסמכת על תיאורייה תכנונית שהפופולריות שלה במסגרות התכנון הירושלמיות עולה. ככה שיש באמת מצב שתוכל לדבר אל הקאדר התכנוני המוביל של העיר.

תכנון לעירוב שימושים טוען שכדי לשמור על מרקם עירוני חי, כלומר רחובות או מתחמים שנעשה בהם שימוש לאורך רוב שעות היום, צריך לייעד אותם לכמה שימושים שונים, ולא לשימוש אחד עיקרי בלבד. התיאוריה יוצאת נגד הנטייה בתכנון להפריד בין אזורים למגורים, תעסוקה, מסחר, בילוי וכד’, שכן אז נוצרים מתחמים פעילים בזמנים מסוימים, אך נטושים בזמנים אחרים, וכך הופכים למוקדי פשע, אלימות והזנחה. במקום יש לשלב בין השימושים השונים וליצור רציפות בשימוש באותו שטח.

תרשימים של תכנון על פי תיאוריית עירוב שימושים עיקריים

לדוגמא: רוב פרוורי השינה או עיירות הפרוורים בנויות על פי עקרון הפרדת השימושים. למשל, שכונת הר נוף ואיזור התעשייה גבעת שאול. אפשר לראות בתמונה מצד שמאל את שכונת המגורים: חלקות צבועות זהה —כחול למגורים — מתוכננות לאורך רחובות קטנים (בכתום) שמתחברים לרחוב יותר גדול (אדום); ובשולי הבנייה ובוואדיות השטחים הירוקים והחומים — פארקים ומבני ציבור. מנגד, מצד ימין, אזור התעשיה, חלקות על חלקות של ורוד. ובין לבין קצת מסחר.

מפת ייעודי קרקע הר נוף וגבעת שאול. הפס הלבן-תכלת הוא כביש 16 החדש שאושר אך טרם נבנה עקב התנגדויות

אפילו מבלי להסתכל על הבדלי הצבעים קל לזהות בהסתכלות יומיומית על הפערים בשימוש בין שתי השכונות השכנות הללו. גבעת שאול עמוסה ומלאת חיים במהלך היום ושוממת בלילה ובסופי שבוע, ואילו הר נוף ריקה מדיירה במהלך היום רק כדי שיחזרו אליה במהלך הלילה והשבת. השימושים המגובלים בשטחים הללו יוצרים קודם כל הגבלות על המשתמשים בהם. כך, היעדר תנועה אנושית במשך הלילה מזמינה פריצות והזנחה אסטתית, ואילו ההכרח לצאת מן השכונה כדי להנות מדברים אחרים יוצרת תלות בתחבורה פרטית או ציבורית.

מנגד, כאן אפשר לראות את מרכז העיר בירושלים — על הריבוי השימושים על תאי שטח קטנים יחסית. לא רק עירוב שימושים באותם מבנים, אלא גם עירוב בתוך המתחמים — כאשר המעבר בין מגורים ,למסחר, לתעסוקה, למבני ציבור, לשטחים ירוקים הוא נפוץ ומרובה. אומנם, קשה לומר שמרכז העיר הוא מושלם מכל בחינה שהיא, אבל יש חיות.

מפת יעודיי קרקע מרכז העיר ירושלים (מאה שערים-רחביה / גן סאקר-עיר עתיקה)

הרעיון הכללי הוא שתמיד תהיה תנועה ושאזור אחד יספק צרכים של משתמשים רבים ומגוונים: תושבים לנים בלילה, עובדים ביום, משפחות וקניינים בערב, וגם בליינים בלילה. כולם אמורים לחיות ביחד במרחב העיר ולהעניק לה חיים אנושיים.


עירוב שימושים: חרב הפיפיות של בית הספר הניסויי

בין הרחובות הצרים והמגוונים של מרכז העיר, ובין הגן הפתוח של תושביו, עומד כמבצר השטח של בית הספר הניסויי — מבתר את העיר מהפארק. שטח למבנה ציבורי בתוך מרכז העיר חיוני לשימור מגוון ועירוב השימושים, אך בית הספר הניסויי כפי שהוא עומד כיום כאי עצום של אחידות ואי-עירוב שימושים.

במידה וימשיכו תומכי בית הספר להחזיק בטיעון מגוון השימושים העיקריים כטיעון העיקרי לשימור המצב כפי שהוא כיום הם עלולים לראות את טענותיהם מתהפכות עליהם. למשל:אמת, יש כאן בעיה של אי-עירוב שימושים. לכן, בית הספר סובל מפריצות ושימושים בעייתיים בשעות הלילה. היעדר שימוש עיקרי בשטח בהחשיכה מושכת פנימה אנשים לא רצויים שפוגעים במבנה. הפתרון הוא להתאים את השימוש לשימושי הסביבה — לא בית ספר.

 

עוד פרקים

התחדשות עירונית וירושלים

פנזין

גם בפריפריה יש קו רקיע

(מאמר דעה שהתפרסם בעיתון ‘הארץ’ – 25.12.2016)

בנייה למגורים במגדלים היא לא רק אמירה אסתטית או אדריכלית, שאותה בחנו ניר חסון ונעמה ריבה. המדיניות המעורפלת של הבנייה למגורים במגדלים מכווינה את ציפוף העיר בעיקר אל שכונות הפריפריה שלה, אלו שכבר כיום מקופחות מנגישות לשירותים ולתשתיות. החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, לאמץ מדיניות של בנייה גבוהה מאוד על תוואי הרכבת הקלה, מוגבלת למקרים שלא קיימת בהם תוכנית מתאר מחייבת ושגודל המגרשים מאפשר זאת. זה יוצר הטיה בפיזור המגדלים. לדוגמה, בית הכרם מול קרית יובל: שתי השכונות יושבות על אותו קו רכבת קלה; אחת נתפסת כשכונה מבוססת והשנייה כשכונת שיכונים. העיריה מקדמת עכשיו תוכנית מתאר לבית הכרם, ובה הגבלות על גובה הבניינים על פסי הרכבת. לעומת זאת, בקרית יובל כבר מאושרים מגדלים של יותר מ–20 קומות.

הדרך השנייה לאישור מגדלים למגורים היא במסלול פינוי־בינוי. כאן הכוונה להבטיח כדאיות כלכלית דרך פריצת קו הרקיע; כלומר, התמורה ליזמים היא תוספת קומות עד להשגת כדאיות כלכלית לביצוע הפרויקט. במקומות שערך הדירות בהם נמוך, גובה הבניין נקבע על פי נקודת מאזן הרווח, ולא על פי מדיניות תכנון. מיותר לציין שהשכונות שהמתחמים לפינוי־בינוי בהן בעלי הערך הנמוך ביותר נמצאים בפריפריה העירונית, ובהתאם — הקפיצה לגובה הנדרשת.

התנאים הללו יוצרים הבדלים בין שכונות: אלו שעליהן לשאת את המגדלים ולשלש את אוכלוסייתן בתוך 15 שנה — ואלו שלא. הפיזור המוטה של המגדלים הוא ביטוי לאי־שוויון חברתי ותכנוני. קו רקיע וזכויות בנייה הם גם משאבים של קהילות וכיום הדרישה לוותר על אותם משאבים אינה שווה בין שכונות. ציפוף ירושלים הוא אינטרס עירוני, והוספת יחידות דיור בערים הינו אינטרס לאומי. במודל הנוכחי הנטל נופל על השכונות החלשות ומקבע אי־שוויון לדורות קדימה.

 

עוד פרקים