ארכיון תכנית: ליריקה

אמיר מנשהוף וירון רייס מחפשים את הקולות שמאחורי הצלילים

!PRhyme (ראפ חדש ולוהט)

Royce Da 5'9" ודיג'יי פרמייר הם זיווג היפ-הופרי מושלם ובימים הקרובים הם ישיקו אלבום חדש בשם "PRhyme". לפני יומיים וחצי הם הוציאו קליפ קצרצר לשיר מעולה מתוכו!
עם הקצב הקטלני של השיר הזה פתחנו את תכנית "ליריקה" האחרונה, רווייה במוזיקה משובחת ובספוקן-וורד רדיופוני חי ואגרופי, שהוקדשה למסעות ההיפ-הופ של אמיר…
אז להלן הקליפ (ויש בו שתי מכוניות יפות):

אז למי שהתלהב, הנה קישור לשאר שירי האלבום…

לקראת "ליריקה" מחר – One Big Unhappy Family

מחר (ד׳ 21:00) ב"ליריקה", אמיר מנשהוף יספר את סיפור התפוררות החברה והמשפחה של הקהילה השחורה בארה"ב, בהאזנה מודרכת ומתורגמת לשירי נשמה והיפ-הופ משובח
* וגם, הפתעה ישראלית מאת דודו אהרון…

אם ובנה הנרקומן, מתוך "קדחת הג'ונגל", סרטו הנהדר של ספייק לי (1991)

אם ובנה הנרקומן, מתוך "קדחת הג'ונגל", סרטו הנהדר של ספייק לי (1991)

אז לקראת התוכנית מחר, קבלו טעימה מרה מהראפר Prodigy (ממש לא קשור ללהקה הנושאת שם זה), שיוצר בשיריו ובקליפים המלווים אותם את דמותו של הגבר השחור השבור והמושחת, הכבשה השחורה היתומה של החברה האמריקאית. בשיר הבא הוא הולך עם זה רחוק, רחוק מאוד:

 

מחר ב"ליריקה" אורחת מיוחדת – עדי סברן

עדי סברן היא אספנית מתכונים, הסטוריוֹת חשאיות וסיפורי קעקועים.
לקראת התוכנית מחר, היא הכינה פלייליסט על מחילות מוזהבות ומנהרות מלאות יאוש. וגם על ניסים.
* * * שמעו "ליריקה" בלייב – כאן באתר, מחר בשעה 21:00

שדות בספרד, כפר ליד מדריד / עדי סברן

שדות בספרד, כפר ליד מדריד / עדי סברן

You can talk the talk, but can you walk the walk

בהמשך לליריקה 22.6.14, הנה עוד סרטון מאותו עולם של ג'יימס בוקר. בטי בופ וכאב האלווי משחקים על הפנים-חוץ. מיינסטרים אולמות הקולנוע לעומת מוזיקת הרחוב. הקרע שבין הורים מהגרים וקסם "הלהמציא את עצמך מחדש" בעולם החדש.

 

 

בעקבות "ליריקה" 22.6.14 – ג'יימס בוּקר ושיר על אמא וחלון

תוכנית מתוקה וחונקת הייתה לנו ב"ליריקה", עם הרבה מוזיקה ושירה קרובה למיקרופון.

ירון תיקלט מוזיקה סהרורית על הגבולות הדקים שבין בלוז, קלייזמר, בלקני ואינדי-של-חדרי-אמבטיה-מצטערים.
אמיר, בתגובה, קרא שירים פרי עטו, מהמתוק יותר אל המתוק הרבה פחות.

וגם, הבטחות עדיף לקיים… אז הנה, הבטחנו לכם תמונה שרמנטית של James Booker החייכן והמחריד, אולי סמל למצב הרוח הזה שלנו.

James Booker

James Booker

אִמִּי לִפנֵי הַנּוֹף שֶׁל הַחַלּוֹן / אמיר מנשהוף

אִמִּי לִפנֵי הַנּוֹף שֶׁל הַחַלּוֹן

שִׁמעִי מְעַט קוֹלִי

וְזֹאת אוֹמַר לָך

אֵינָם יָפִים עוֹד הַדּבָרִים

שׁוֹכֵב בִּי רַק צִבעָם הָרַך

וְהָעוֹלָם יָשָׁר לְדַעֲתִי

הַצִּפֳּרִים שָׁרוֹת קָצָר

אִמִּי אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָך כּמוֹ אָח

נַקשִׁיב יַחדָּו

לֶאֱלֹהִים מַראֶה הַרבֵּה

גּוֹדֵשׁ בְּשֵׁעֲמוּם

וְאֵין לוֹ גבוּל אוֹ זבוּל אוֹ בֵית קבָרוֹת

אִמִּי אֶשׁתֹּק מִיָּד

בַּסּוֹף הַכֹּל תְּהוֹם חַיָּה רוֹאָה אַתּ

וְאֵין לְאַט וְאֵין מַהֵר בִּתנוּעָתָהּ

יָשָׁר יָשָׁר הוֹלֵך הַכֹּל

הֲלֹא יָדַענוּ

דּבָרִים כָּאֵלֶּה מַמשִׁיכִים רַק עַד עֲצִירָתָם

שִׁעוּר רִאשׁוֹן זֶה מְלַמּדִים לְתִינוֹקֵינוּ:

יֵשׁ דָּבָר אוֹ אֵין דָּבָר

הָיָה אֲבָל אֵינֶנּוּ

אִמִּי אַתּ מְבִינָה זֶה לֹא אֲנִי אוֹמֵר לָך

אַתּ הַפִּתחוֹן אֲנִי הַפֶּה

הָיָה מִמֶּך הִמשִׁיך מִמֶּנִּי

מִישֶׁהוּ חָשַׁב אֶת זֶה

וּמִישֶׁהוּ רָאָה

חַלּוֹן בָּהִיר בִּפנֵי אִמִּי שֶׁלִּי

וְצִפֳּרִים שָׁרוֹת קָצָר

ליגליזציה ישראלית – בעקבות ליריקה 7

בתוכנית השביעית של 'ליריקה' השמיעו ירון ואמיר שירי מריחואנה עולמיים והגיבו עליהם בטקסטים כאלה ואחרים. אלא שהזווית המקומית הוזנחה משהו.
כן, יש עוד הרבה מה לומר על קנאביס רפואי (ורפואי פחות) בארצנו, ויש מה לומר על הקשר בין פוסט-טראומה ישראלית ובין עישון גראס, יש גם מה לומר על כלכלת הקנאביס וחברות התרופות, ותמיד יש מה לומר על מזג האוויר היום – אולי נגיע לכל אלה ביום מן הימים…
בינתיים, נוכל לפחות להעניק לענייני הגראס המקומיים את הכבוד המוזיקלי המגיע להם, ונביא פה שיר חולמני של שלוש נשמות טהורות וממוּסטלוֹת.
* * * לשירים נוספים של סטלני המוזיקה הישראלית לדורותיה לחצו כאן.

שיר של רדיו

היישר מ-Compton, California של שנת 1988, הנה שיר מלא קסמים רדיופוניים מאת Eazy-E הגדול!

אגב, בביט שברקע של שיחת הטלפון שבתחילת השיר, מסתתר רמז לתקליט רדיופוני עד מאוד מההיסטוריה הקדומה יותר של ההיפ-הופ – תקליט שאנחנו מתכננים לעשות לו מחווה מיוחדת באחת התכניות הקרובות של "ליריקה".

לתוכנית היפ-הופרית ממש של "ליריקה" לחצו על הקישור פה.

חג שמח ומלא רדיו מירון ואמיר, אנשי הליריקה של רדיו מרכז העיר!

איזי-אי מגביר את הרדיו

איזי-אי מגביר את הרדיו

ליריקה – מחווה לכפילים שמעבר לים

אגדה עממית מספרת שכאשר הקימו את רשות השידור, אי אז, בשנת 36', שלטונות המנדט הביאו מומחים מיוחדים מבריטניה הגדולה אל הלבנט, לייעץ לעסקונה היהודית כיצד יש להשתמש ברדיו, אותו אמצעי תקשורת ההמונים שכוחו רק החל להתברר. הבניין שהוקצה לצורך משימה זו היה מפעל בשר ישן ולא מתפקד בירושלים, ברחוב הלני המלכה. כשהגיעו המומחים הבריטים אל הבניין, נבהלו מהחדרים הקטנטנים, מהריח שדבק בקירות ומכתמי הדם והודיעו על עזיבה מיידית. כך הפסידה מדינת ישראל שבדרך יועצי תקשורת מהמדרגה הראשונה, האנשים שמייצרים מהפכות מדיה כבר קרוב למאה שנה.

במהלך שיטוטינו האינסופיים אחר קולות רדיופונים מקוריים בעולם, ה-BBC הבריטי הוא מקור לא אכזב להשראה ודוגמה למקצועיות ופיינשמייקריות. בשבוע האחרון נתקלנו במשורר סיימון ארמיטג', ובמוסיקולוג ואלן מור, שיוצרים יחד את Armitage and Moore's guide to song – תוכנית לא כל כך רחוקה מ"ליריקה" שלנו. גם הם בוחרים לחפש את המשמעות שנחבאת מאחורי השירים ומנתחים אותם בפרספקטיבות של מילים ומבנה מוזיקלי. התוצאה, כמעט תמיד, היא ממתק רדיופוני אמיתי.

הנה אחת מהשבוע האחרון (הקלטות נשארות שבוע, אבל מתחדשות תדיר) :

http://www.bbc.co.uk/programmes/b00y1t61

ובחזרה אלינו – הנה שני יוטיובים ממה שצפוי ב"ליריקה" היום בשעה 20:00:

 

BBC

בי בי סי

בעקבות ליריקה 5 (חלק ב'): "רבי נחמן בארץ הפלאות"

הרבה טקסטים מופלאים הביא ירון לתכנית החמישית של ליריקה (שמעו אותה כאן). את הראשון מביניהם חשבנו שכדאי להביא גם בכתב. אז הנה הוא, רבי נחמן מברסלב עם מעשה באבידת בת מלך:
בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומעה היה לו הרהור תשובה. וזו היא:
מעשה במלך אחד שהיו לו ששה בנים ובת אחת. ואותה הבת היתה חשובה בעיניו מאד והיה מחבבה ביותר והיה משעשע עמה מאד.
פעם אחת היה מתועד עמה ביחד באיזה יום ונעשה ברגז עליה ונזרקה מפיו דבור:
שהלא טוב יקח אותך (דער ניט גוטער זאל דיך נעמען).
בלילה הלכה לחדרה, ובבקר לא ידעו היכן היא. והיה אביה מצער מאד והלך לבקשה אנה ואנה.
עמד השני למלכות מחמת שראה שהמלך מצטער מאד, ובקש שיתנו לו משרת וסוס ומעות על הוצאות, והלך לבקשה. והיה מבקשה מאד זמן מרבה מאד עד שמצאה. (עתה מספר איך בקשה עד שמצאה), והיה הולך אנה ואנה זמן רב ובמדבריות ובשדות וביערים והיה מבקשה זמן רב מאד.
והיה הולך במדבר וראה שביל אחד מן הצד והיה מישב עצמו: באשר שאני הולך כל כך זמן רב במדבר ואיני יכול למצאה, אלך בשביל הזה, אולי אבוא למקום ישוב. והיה הולך זמן רב.
אחר כך ראה מבצר (שקורין "שלאס") וכמה חילות היו עומדים שם סביבו. והמבצר היה נאה ומתקן ומסדר מאד עם החילות והיה מתירא מפני החילות פן לא יניחוהו לכנס. והיה מישב עצמו: אלך ואנסה. והשאיר הסוס והלך להמבצר והיו מניחים אותו ולא עכבוהו כלל, והיה הולך מחדר לחדר בלי עכוב ובא לפלטין אחד וראה שישב שם המלך בעטרה וכמה חילות שם וכמה משוררים בכלים לפניו והיה שם נאה ויפה מאד, והמלך ושום אחד מהם לא שאלוהו כלל.
וראה שם מעדנים ומאכלים טובים ועמד ואכל והלך ושכב בזוית לראות מה נעשה שם וראה שהמלך צוה להביא המלכה. והלכו להביא אותה והיה שם רעש גדול ושמחה גדולה והמשוררים היו מזמרים ומשוררים מאד באשר שהביאו את המלכה. והעמידו לה כסא והושיבוה אצלו. והיא היתה הבת מלך הנ"ל והוא (היינו השני למלכות), ראה והכירה.
אחר כך הציצה המלכה וראתה אחד ששוכב בזוית והכירה אותו. ועמדה מכסאה והלכה לשם ונגעה בו ושאלה אותו: האתה מכיר אותי. והשיב לה: הן. אני מכיר אותך, את היא הבת מלך שנאבדה.

רבי נחמן מברסלב, סיפורי מעשיות

רבי נחמן מברסלב, סיפורי מעשיות

לקראת ליריקה 5

מחר ב'ליריקה', יבקש ירון רייס להגיב לפלייליסט הזוי במיוחד שהכין עבורו אמיר מנשהוף:
פאנקי דו-וופ והיפ-הופ איטי וסרחוני!

הפלייליסט הוא למעשה חלק ב' של זה.

Ain't no words to this song, so just dance and hum along!

Raamellzee & K-Rob - Beat-Bop (cover by Jean-Michel Basquiat)

Raamellzee & K-Rob – Beat-Bop (cover by Jean-Michel Basquiat)

בעקבות "ליריקה" 9.3.14 – יונתן רטוש והשעיר לעזאזל

בתוכנית הרביעית של ליריקה הוציאו ירון ואמיר זה את זה מדעתם.
האמצעים: מוזיקה אוורירית, שירה עברית וציור סגול אחד…

כך הכל התחיל – מה בין הביצוע של Terez Montcalm ל-"Sweet Dreams" ובין השעיר לעזאזל מציורו של ) William Hunt (על הציור – בגרסא אחרת שלו – כאן).

 

Holman Hunt - Scapegoat (שעיר לעזאזל)

Holman Hunt – Scapegoat
(שעיר לעזאזל)

וגם, עסקנו בקשר שבין השיר (והקליפ) הזה ובין שירו של אמיר מנשהוף (שמופיע כאן למטה)

אֶמצַע הַדֶּרֶך

קוּם פּתַח לִבּךָ כִּי-בָא אוֹיֵב
פּתַח דִּלתוֹתֶיךָ לָרוּחַ שֶׁלֹּא-נוֹשֵׂאת-דָּבָר
קוּם-גִּיל בֵּין-שׁנֵי פרָצֶיךָ
הַנּוֹשֵׁב וְהָאוֹרֵב
קרָא בְּלֵב אוֹהֵב
כָּאן בְּאֶמצַע-הַדֶּרֶך
קרָא אֶת-אֶמצַע-הַדֶּרֶך
בְּרוּחַחַגיוֹמִית

 

כל זאת ועוד הרבה יונתן רטוש, ט.ס אליוט ואוטיס רדינג, בקישור הצלילי הזה

בעקבות ליריקה 23.2.14: "משירי האני העני", או – "מה זה היפ-הופ?"

בתוכנית האחרונה של "ליריקה" ביקשנו אנו, ירון רייס ואמיר מנשהוף, להבין מה זה בעצם היפ-הופ, מהי התרבות הזאת שיצרה מהפכה תודעתית, צלילית וחזותית בעולם שבו אנו חיים. ביקשנו לומר משהו על הפילוסופיה של ההיפ-הופ – פילוסופיה של ביטוי עצמי מחוייב המציאות – וגם קצת על ההיסטוריה של הולדת התרבות הזאת – אי שם בדרום ברונקס שבניו-יורק, בסביבה שבה אבטלה קשה, שלטונן של כנופיות והרבה מאוד קראק מאיימים על חייהם של המוני בני נוער.

את התוכנית עצמה תוכלו לשמוע כאן.

אלא שאנו יצאנו בלתי מסופקים מהשעה שהוקצתה לנו לעניין זה, ויש לנו עוד מה לומר ומה להשמיע לכם מאזינינו…

לכן נביא פה עוד כמה רמזים קצביים של הבעה עצמית נפלאה – קישורים לסרטוני יו-טיוב מעולים מלווים במילותינו אנו:

תחילה, הקליפ המקורי לשיר נפלא שהבאנו בתוכנית, שעוסק בסכנה שבאהבת דברים חומריים. KRS-One בא ללמד אותנו כאן שאהבה (או אולי, מוטיבציה, רצון) איננה עניין קל ואין להקל עמה ראש. כאשר הנסיבות – המערכת החיצונית לאדם – מסכנות את האדם, עליו להיזהר באהבה שלו, שכן היא הכוח הפנימי שעלול להוביל אותו אל אסון חיצוני. אנו מביאים פה את הקליפ הנהדר הזה פשוט משום שהוא מוסיף תוספת חזותית נפלאה לסיפור הטרגי שמספר פה הראפר הענק הזה, סיפור שבו אהבה לחומר (ואולי גם אהבה למשפחה) מביאים להרס הגוף ולהרס החיים.

 

ומכאן לאחד השירים היותר מטונפים שאפשר להשמיע… Just-Ice המכוער ורחב-הכתפיים, בעל שיני הזהב והחיוך הנהדר, מביא כאן, בשיר מתוך התקליט השני שלו, גרסא ("אורגינלית" לדבריו) לשיר מתקליטו הראשון. הגרסא שלפנינו היא "רזה" יותר מבחינת ההפקה, גסה הרבה יותר (וקבלו בעניין הגסויות את דברי האזהרה החמורים שמביא Just-Ice בפתיחה) וגם, באופן מפתיע, הרבה פחות מהוקצעת: מתישהו במהלך ההקלטה הזו, Just-Ice פשוט שוכח את המילים… הוא ממשיך משם איכשהו, מאלתר את דרכו הלאה בתוך השיר.

מעניין במיוחד משפט הסיום של השיר. בסופו של עניין – אחרי שהראפר האכזר הזה גומר לומר את דבריו ואחרי ש-DMX, חברו, גומר להשמיע את הקצב האחורי של השיר – אומר Just-Ice משפט סיום מפתיע ומשונה: "Now, you do all that other shit". לכאורה, מביע כאן המוזיקאי זלזול בראפרים אחרים, במתחריו. אך למעשה, אחרי ששמענו את כל השיר ה"עקום" הזה, נראה שהאמירה שמפנה כאן Just-Ice לעמיתיו, איננה בדיוק השתחצנות מזלזלת. כלומר, אם השיר שלו עצמו נשמע כמו סוג של "shit", משמע שהוא לא מייצר משהו יותר טוב מה-"other shit" שאותו אמורים לייצר המוזיקאים האחרים. זה חרא וזה חרא, ושניהם לכאורה שווים. אלא שהראפר הגס הזה מציב כאן יצירה ייחודית – מאוד לא אסתטית, כאמור, אבל מאוד אותנטית. וזה העיקר, שאנחנו שומעים "shit" מסוים, שעומד בפני עצמו, עם גאווה עצמית רבה. ומה מלמד אותנו Just-Ice על ההיפ-הופ בכך שהוא יוצר כאן את ה-"shit" האותנטי הזה? אפשר לומר שבהיפ-הופ (בדומה אולי למה שקורה ב-Pאנק) נעדיף את האותנטיות על פני האסתטיקה. היצירה חייבת להיות אמיתית, ולאו דווקא "יפה".

 

את התוכנית עצמה חתמנו בקטע שירה חי של ישראל דדון, מתוך ערב "ערס פואטיקה". בכך ביקשנו לקשור את ההיסטוריה של ההיפ-הופ אל מה שקורה בעולמנו היום. בואו נצפה פה בשני קליפים נפלאים של אמני היפ-הופ עכשוויים, ששומרים על הגחלת, מחיים אותה ובעיקר מחדשים בה.

 תחילה, Conscience, חבורת מוזיקאים (לבנים) מקנדה, שכמו Just-Ice ששמענו קודם, שיתפו פעולה עם KRS-One הנפלא (בו התמקדנו מעט בתוכניתנו). כאן לפנינו קליפ שלהם לשיר שאין בו KRS-One, אך יש בו הרבה אולד-סקול סטייל, הרבה אופניים, גרפיטי וברייק-דאנס… זה פשוט נשמע נהדר וזה נראה נהדר.

עוד מימינו אנו, הנה הן The Lost Bois, הרכב היפ-הופ לסבי-קווירי שעושה דברים מופלאים, עם הפקות קיקיוניות ומרגשות ועם חוכמת אדירה של טקסט ושל ביצוע. בשיר (ובקליפ) שלפנינו מבקשות ה- Lost Bois להתייחס לעניין הגזע. הן עושות את זה עם הרבה גאווה שחורה מסוג אחר, ששוברת כמה מוסכמות ידועות בעניין. שימו לב לָראיון-לכאורה שפותח את הסרטון, שבו הן נדרשות לשאלה על התאמתן למה שמקובל לראות בו "שחור".

 

ולסיום, כפי שהבטחנו בשידור, אנו שמחים להביא בפניכם שעה וארבעים דקות של הרצאה פוקחת-עיניים ממש של KRS-One. בדבריו אלה הוא מכניס אותנו לפילוסופיה ולתפיסת העולם של ההיפ-הופ (וגם מעט להיסטוריה שלו). אין בעולם עוד הרבה קולות כאלה, שיודעים להעמיד בבהירות חכמה כזאת את האמת הייחודית של תרבות ההיפ-הופ ושל המהפכה שהביאה לעולם תרבות זו לקראת סופה של המאה ה-20.

זהו… אז עד התוכנית הבאה של ליריקה, keep it fresh, y'all!

החיוך המקסים של just-ice

החיוך המקסים של just-ice

בעקבות ליריקה 27.1.14: קיד קריאול, חיים גורי והמאהב הנצחי.

ביום ראשון שידרנו (אמיר וירון) תוכנית שחיפשה את המילים שמאחורי השירים של קיד קריאול. אחרי התוכניות, אנחנו מתכוונים להעלות פוסט בפנזין של התוכנית, עם הטקסטים שעברו בה, שירים שנורא רצינו לשים ורעיונות שצצו לנו ממש תוך כדי. הנה, לדוגמא, שני קליפים של גאוות עבריינים והוללים, ללהיטים גדולים של Kid Creole and the Coconuts שדווקא לא הבאנו בתוכנית…

= = =

מִלְחֶמֶת-אֶזְרָחִים \ חיים גורי

אֲנִי מִלְחֶמֶת-אֶזְרָחִים
וּמַחֲצִיתִי יוֹרָה אֶת אַחֲרוֹנֶיהָ
אֶל קִירוֹת הַמְנֻצָּחִים.

בֵּית-דִּין שָׂדֶה,
הָעוֹבֵד בְּמִשְׁמָרוֹת,
וְשָׁם אוֹרוֹת לֹא-דוֹעֲכִים.

וְשָׁם הַצּוֹדְקִים יוֹרִים בְּיֶתֶר הַצּוֹדְקִים.

וְאַחַר-כָּךְ בָּא שֶׁקֶט
מְצֹרָף מֵעֲיֵפוּת וַחֲשֵׁכוֹת שֶׁל תַּרְמִילִים רֵיקִים.

אֲנִי לַיְלָה בְּעִיר פְּרָזוֹת
לְכָל דִּכְפִין.

חיים גורי מפחד ממלחמת האזרחים הזאת, קיד קריאול חוגג אותה. הוא בא אל העם האמריקאי כזר וכתושב. מתיישב להם על המסך וחוגג את שונותו ואת היכרותו.