Shalom Crafters 8.2.17 – Fr. Russ McDougall and Dr. Miriam Feldmann Kaye

פנזין

The experience of facing G-d together and standing before G-d in prayer is what has been at the heart of Praying Together in Jerusalem. Praying Together in Jerusalem is an interfaith initiative that invites Jews, Christians and Muslims to come together to pray their evening prayer alongside one another. This has been happening on the last Thursday of every month for the past year and a half.

We are looking forward to the next interfaith encounter this Sunday evening called Praying Together for Constructive Conflict in Jerusalem. At this encounter, we will explore the values of ‘constructive conflict’, ‘adeb el ikhtilaf’ (ethics of disagreement) and ‘machloket leShem Shamayim’ (disagreement for the sake of Heaven) as described in the different Abrahamic Traditions.

Click here for the full article

עוד פרקים

4016 על מעבר הרכבת הקלה בעמק רפאים

פנזין

התכנית תעסוק באחד מנקודות המחלוקת הגדולות של ירושלים בעת הזו – בניית הרכבת הקלה בעמק רפאים. תושבי רחוב עמק רפאים נמצאים בעיצומו של ויכוח ציבורי סוער. עיריית ירושלים מקדמת את תכנונו של קו רכבת שיחצה את השכונה הציורית, ויתווסף לקו הרכבת הקלה הקיים. תושבים רבים משוכנעים שהקו יהרוס את השכונה הציורית. עם זאת, בקרב התושבים יש גם תומכים נלהבים ביוזמה

עוד פרקים

נורדיסטאן – פלייליסט נורדי בעריכת יואל בוטביניק

פנזין

Tracklist

1 Du E för Fin för Mig by Dungen
2 Rav by The Minds Of 99
3 Love In A Trashcan by The Raveonettes
4 Haglél by Mugison
5 Heads Above by WhoMadeWho
6 Too Late by Thorunn Antonia
7 Now You See Me by Skogsrå
8 Closing Shot by Lindstrøm
9 Over by Gusgus
10 Nangilima by Tonik Ensemble
11 Cap De Creus by Jimi Tenor
12 Anthestized (feat. Emilie Lium Vordahl) by Closing Eyes

עוד פרקים

פגישה לאין קאץ’ 1.9.16 – אריאל הורוביץ מארח את יאיר אטינגר

פנזין

תכנית נוספת של פגישה לאין קאץ’ ברדיו מרכז העיר ירושלים JLM.FM: שיחה עם יאיר אטינגר, כתב “הארץ” לענייני דתיים ודתות, על סיקור החברה החרדית בתקשורת הישראלית, על התמורות בציונות הדתית ובעולם החרדי, על ירושלים ועל זהות יהודית.

Yair Ettinger

עוד פרקים

טכניקה מעורבת 22.3.17 – על “זה האיש” ישו במוזיאון ישראל

פנזין

התוכנית החדשה שלנו באוויר! והפעם ביקרנו בתערוכה ״זה האיש – ישו באמנות הישראלית״ שמוצגת במוזיאון ישראל. אז למה אמנים יהודים מהמאה ה-19 ועד היום חוזרים בכל פעם אל דמותו של הצלוב? הצטרפו אלינו לשעה של מיתוסים נוצריים, יהודים נודדים, צלבים מאיימים ומוסיקה משיחית >>>

עוד פרקים

בלוז מתקדם – 23.03.2017 – ספיישל לזכרו של צ’אק בארי

פנזין

התוכנית החדשה שהוקדשה לזכרו של צ’אק בארי זצוק”ל וההשפעה הרחבה שלו על כולם.
כמו כן נחזור בעוד חודש לשדר…עולים לקבר ומשדרים באירוע ה300 יום לזכרו. יהיו בורקסים – תבואו.
אבל ברצינות, נחזור לשדר רק עוד חודש.

01. Jimi Hendrix – Johnny B. Goode
02. Chuck Berry – Pass Away
03. Carlos SantanaSantana – Havana Moon
04. David Bowie – Round And Round
05. John Lennon – Sweet Little Sixteen
06. Jerry Lee Lewis – Maybelline
07. The Doors – Carol (Reprise)
08. Ted Nugent & The Amboy Dukes – Maybelline
09. The Kinks – Beautiful Delilah
10. Official Motörhead – Let It Rock
11. Chuck Berry – My Ding-A-Ling [Live]
12. Chuck Berry – Rock And Roll Music

עוד פרקים

מוזיקה וטלוויזיה

פנזין

מוזיקה, כמה פרצופים וביטויים יש לה? הרבה מסתבר. לפניכם כמה מילים על הקשר הבלתי נפרד בין טלוויזיה ומוזיקה, תוך התמקדות כמובן במרחב הישראלי.

קשה להגזים, נדמה, במשמעות שיש למוזיקה בעיצוב סצנה טלוויזיונית או קולנועית: היא מעוררת בנו רגשות כשאנחנו מאזינים לה וכאשר היא מתנגנת בסצנה משודרת, היא מעניקה לה נופך גדול יותר ומפעילה עלינו מניפולציה מסוימת, היא גורמת לנו להרגיש עצובים, למשל בסצנת פרידה – כשברקע קלידים מינוריים, או מלחיצה עם כינורות חורקים כשהדמות שומעת רחשים לא ברורים בביתה באמצע הלילה. לרוב, אגב, מושקעים מאמצים גדולים ומחשבה מרובה כדי לשבץ את המוזיקה הנכונה בדיוק ברגע הנכון כדי להצליח להפעיל את המניפולציה הזו.

לעתים, משמשת מוזיקה גם כעזר מרכזי לתכנית הטלוויזיה להפוך למותג – בעזרת שיר הפתיחה שלה כמובן, ובשנים האחרונות בישראל נעשה שימוש במוזיקה גם כקונספט של תכניות ריאליטי שונות.

לפניכם מספר דוגמאות מתכניות ישראליות בהן אפשר לראות עד כמה המוזיקה הינה חלק בלתי נפרד מהטלוויזיה שאנחנו צורכים:

 

הבורגנים – הייתה סדרת דרמה מצליחה ששודרה בתחילת שנות ה-2000,  שעקבה אחרי חייהם של קבוצת חברים בורגנים ביומיום. שיר הנושא של הסדרה בעונה השנייה היה “דרכנו” של יענק’לה רוטבליט בביצוע שתיים משחקניות הסדרה – חני פירסטנברג ושרית וינו-אלעד. ימי שידור הסדרה היו ימי האינתיפאדה השנייה, והשיר הושמע ללא הרף בתחנות הרדיו השונות, בתחילה בביצועו המקורי של דני בסן ולאחר מכן בביצוען של וינו-אלעד ופירסטנברג שכבר הספיק לכבוש את פסגת מצעדי המוזיקה. במקורות שונים נכתב כי השיר הזה הפך ל”המנון האינתיפאדה”, אולי בגלל המסר האופטימי שמועבר בו והתקווה לעתיד טוב יותר.

לא כולל שירות – סדרת טלוויזיה לנוער ששודרה בתחילת שנות ה-90. כל משתתפי הסדרה לדורותיהם היו חברים בלהקת הנוער “צעירי תל אביב”. עלילת הסדרה התרחשה בבית קפה תל אביבי ובכל פרק היו שירים, חלקם גרסאות כיסוי לשירים ישראלים, חלקם עיבודים בעברית לשירים לועזיים וחלקם שירים מקוריים שנכתבו במיוחד לסדרה. כל השירים הללו נכללו במופעים המצליחים של חברי הלהקה על במות הבידור בשנות ה-90.

כוכב נולד – ריאליטי המוזיקה הטלוויזיוני המפורסם, התפתח מ”לא נפסיק לשיר” – שעשועון משנת 2002 שספק אם היה מצליח להשיג רייטינג גבוה אם היה משודר היום.

הקונספט היה פשוט:  המתמודדים (אלמונים וסלבריטאים) חולקו לקבוצות שהתחרו זו בזו והיו צריכות לבצע שירים לפי מילות מפתח שסיפק להן המנחה, צביקה הדר.
בהמשך התכנית השתדרגה לתחרות שירה של ממש בה קהל הצופים הצביע ב-SMSים ומשם הדרך הייתה קצרה לתחילתה של סנסציה חדשה – “כוכב נולד”.
התכנית שודרה במשך עשור והייתה סנסציה לא רק בגלל הקונספט עצמו, אלא גם בגלל הדרך בה השתקפה בה החברה הישראלית. מי לא השתתף בה?  חיילים וערבים, מבוגרים וצעירים, חילוניים ודתיים ובטח יש עוד לא מעט “לעומתים” שכאלה להוסיף.למרות הפופולאריות הרבה לה זכתה התכנית, פעמים רבות הופנתה כלפיה ביקורת על יצירת זילות של המוזיקה ושל עבודתם של מוזיקאים וזמרים. הופנתה ביקורת כלפי כוכבי האינסטנט שהיא מייצרת, אמרו כי היא מסחטת רגש אשר מעדיפה את ההצלחה הטלוויזיונית והסיפורים המרגשים של המתמודדים על פני כישרון מוזיקלי, הופנו חיצים כלפי הפרסום הסמוי ואף כלפי ליהוק השופטים שלא פעם נטען כי הוא נועד להגביר את הממד הבידורי על חשבון הממד המוזיקלי.

השיר שלנו – נינט טייב מכה שנית בסדרת נוער נוספת ששודרה בזמנו בחברת yes, והסדרה הארוכה ביותר בישראל מבחינת מספר הפרקים שלה. לפי מקורות שונים נטען כי הסדרה נוצרה על מנת לנצל את המומנטום והפופולאריות הרבה בה זכתה נינט טייב לאחר זכייתה בעונה הראשונה של “כוכב נולד”. הסדרה עסקה בנינט לוי, נערה אלמונית מקריית גת (בדיוק כמו טייב בעצמה) שמצטרפת לאקדמיה הנחשבת למוזיקה של ירדנה טמיר. למעט שיר הפתיחה של הסדרה “עוד מעט”, בביצוע טייב ורן דנקר, ממנו אי אפשר היה להתחמק מהרגע שהחלו שידורי הסדרה, במהלך הסדרה ביצעו הדמויות מספר שירים מקוריים שנכתבו עבורה, חלקם נכתבו על ידי שחקנים בסדרה. בספטמבר 2005 הוציאה חברת הליקון אלבום כפול ובו מבחר משירי הסדרה וכן דיסק פסקול לשירי העונה השלישית.

פלורנטין – הסדרה עוקבת אחרי חבורת צעירים שגרים, כמה מפתיע, בשכונת פלורנטין בתל אביב. הסדרה, שזכתה לקהל צופים נרחב, עסקה בנושאים חדשניים נכון לזמן שידורה בשנות ה-90 כמו הומוסקסואליות – נושא שעד אז כלל לא הוזכר בטלוויזיה הישראלית. בנוסף, מפנים חשובים בחיי הדמויות בסדרה התרחשו על רקע אירועים מרכזיים שהתרחשו באותה תקופה במציאות היומיומית הישראלית, מה שגם כן נחשב חדשני. ואיך כל זה קשור למוזיקה? אולי שיר הנושא של הסדרה, מכה אפורה של מוניקה סקס, שהתפוצץ על כולם בזכותה, מוכר לכם מהיכן שהוא.

הופה היי – הסדרה הזו בעצם התחילה בכלל כלהקה. בשנת 1985 עוזי חיטמן ז”ל כתב את השיר “כמו צועני” לקדם האירוויזיון, ופנה ליגאל בשן בבקשה שיבצע אותו, בשן הסכים – בתנאי שחיטמן יצטרף אליו לביצוע. השניים צירפו אליהם בהמשך את הכנר יונתן מילר, וביחד, השלישייה כתבה להיטים ויצאה לסיבובי הופעות בארץ. כשנה לאחר מכן, השלושה קיבלו פנייה ממנהלת תכניות הילדים והנוער של הערוץ הראשון ובה הציעה להם לככב בתכנית לכל המשפחה. כך בשנת 1986 עלתה “הופה היי” לשידור. בכל שבוע, הופיעה השלישייה במקום אחר בארץ ונקלעה להרפתקאות ולתקלות שונות. התכנית זכתה להצלחה גדולה גם בטלוויזיה וגם על הבמה עם הצגה וסיבובי הופעות גדולים, שני אלבומים ושני ספרים. ההרכב המקורי התפרק בשנת 1988, אך אחריו קם הרכב נוסף שגם כן זכה להצלחה גדולה.

הפיג’מות – בשנת 2003 עלתה לשידור בערוץ הילדים “הפיג’מות”, אחת התכניות המצליחות ביותר של הערוץ. הסדרה סבבה סביב חברי להקה אנונימית וכושלת בשם “הפיג’מות” (שקראו לעצמם כך כי נהגו להופיע כשהם לבושים בפיג’מות). ארבעת חברי הלהקה הגיעו מנתניה ל”עיר הגדולה” תל אביב, כדי לנסות את מזלם. הדמויות לא נחלו הצלחה, אך שחקני ויוצרי הסדרה בהחלט כן. הפיג’מות כל כך הצליחה שנכתבו לה גם סדרות בת, והיא שודרה במשך תשע עונות עד שנת 2015.
כמובן שהסדרה הייתה רצופה בשירים מקוריים שנכתבו עבור חברי להקת “הפיג’מות”, שרבים מהם הצליחו להפוך לקאלט בקרב צופי הסדרה. כל השירים הומוריסטיים ולרוב גם נונסנסיים. שיר הפתיחה, שעיבודו המוזיקלי השתנה בין עונה לעונה, נכתב על ידי ברק פלדמן ואילן רוזנפלד, אחד מהשחקנים הראשיים בסדרה, והולחן על ידי יוני בלוך, שגם ביצע אותו במשך שלוש העונות הראשונות שלה.

(כתבה: ניצן אנגלברג)

בתוכנית:  תום גל וניצן אנגלברג מגישים מוזיקה חדשה ומצוינת שיצאה ממחוזותינו וריאיון קצר עם טל דריגוב מההרכב רוני וודו לרגל הופעת ההשקה של ההרכב בבארבי. מיד אחר כך על הקשר ההדוק בין מוזיקה לטלוויזיה בישראל: תכניות מוזיקליות ופתיחים שנחקקו בזיכרון הקולקטיבי בעשורים האחרונים.

בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאומנות

עוד פרקים