על הסיפורים במדרשים דרבי ישמעאל

פנזין

:דוד גודמן מארח את משה אופיר לשיחה על העולם הסיפורי במדרשים דרבי ישמעאל. לפניכם מעשה על תלמיד חכם, זונה וציצית, בו דנו בתכנית

רבי נתן אומר אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שאין מתן שכרה בצדה. צא ולמד ממצות ציצית. מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצוות ציצית. שמע שיש זונה בכרכי הים ונוטלת ארבע מאות זהובים בשכרה. שיגר לה ארבע מאות זהובים וקבעה לה זמן. כיון שהגיע בא וישב על פתח ביתה. נכנסה שפחתה ואמרה לה אותו האיש שקבעתה לו זמן הרי הוא יושב על פתח הבית. אמרה לה יכנס. כיון שנכנס הציעה לו שבע מטות שלכסף,(ועליונה של זהב. בין כל אחת ואחת ספל של כסף ועליון של זהב. ובין כל אחת ואחת סולם של כסף) ועליון של זהב. כיון שהגיעו לאותו מעשה באו ארבע ציציותיו ונדמו לו כד’ עדים וטפחו לו על פניו. מיד נשמט וישב על גבי קרקע אף היא נשמטה וישבה על גבי קרקע. אמרה לו גפה שלרומי איני מנחתך עד שתאמר מה מום שראיתה בי. אמר לה העבודה שלא ראיתי בך מום, אלא שאין כיופיך בכל העולם כולו. אלא מצוה קלה שציונו ה’ וכתיב בה אני ה’ אל’יכם אני ה’ אל’יכם ב’ פעמים. אני ה’ אלהיכם, אני עתיד לשלם שכר, אני ה’ (אל’יכם) אני דיין ליפרע . אמרה לו העבודה, איני מנחתך עד שתכתוב לי שמך ושם עירך ושם מדרשך שאת למד בו תורה, וכתב לה שמו ושם עירו ושם מדרשו שלמד בו תורה. עמדה וביזבזה את כל ממונה; שליש למלכות ושליש לעניים ושליש נטלה בידו. ועמדה ובאת ועמדה בבית מדרשו שלר’ חייה. אמרה לו רבי גיירני. אמר לה שמא עיניך נתת באחד מן התלמידים. הוציאה לו כתב שבידה. אמר לו עמוד זכי במקחך. אותן מצעות שהיציעה לו באיסור היציעה לו בהתר. זה הוא מתן שכרה בעולם הזה ובעולם הבא איני יודע כמה.

 (ספרי-במדבר, פיסקא קטו (עמ’ 329 – 331 במהדורת כהנא, חלק ב’)

עוד פרקים